מחלקה ראשונה אורח
|
פורסם: רביעי 13.12.06 23:36 נושא ההודעה: עוד עמוס בנצור חויב לשלם 1.1מיליון שקל בגין הפרת הסכם שכירות |
|
|
עו"ד עמוס בנצור חויב לשלם 1.1 מיליון שקל בגין הפרת הסכם שכירות
ביהמ"ש דחה את טענתו כי שימש "שוכר קש" של חברה יפנית שהחזיקה קודם בנכס במגדלי אביב
נועם שרביט 19:30 13/12/06
בית משפט השלום בת"א חייב את עו"ד עמוס בן-צור, מהפרקליטים המוכרים בתחום הנדל"ן (ומי שמייצג את היזם הקנדי מורי גולדמן מול עודד דסאו), לשלם כ-1.1 מיליון שקל לחברת ה.ה.משקיעים במקרקעין, חברה-בת בבעלות מלאה של הכשרת היישוב ( 2107 -1.86% )
, וזאת בגין הפרת הסכם שכירות.
חברת משקיעים במקרקעין מחזיקה בכמה קומות במגדלי אביב שבדרך פתח-תקווה בת"א. לטענתה, שתי יחידות בשטח 220 מ"ר בבניין המשרדים הושכרו ב-99` לעו"ד בנצור. בהמשך, טענה, שכר בנצור משרד נוסף במבנה בשטח 100 מ"ר, כשוכר משנה אצל חברה יפנית זרה בשם נישו, ששכרה במקום 330 מ"ר.
לאחר מודעה
סיום השכירות של החברה היפנית, ניהלה החברה מו"מ עם בנצור בנוגע לשטח הנוסף. באמצעות עו"ד אבישי חלפון ממשרד מ. זליגמן טענה החברה, כי המו"מ השתכלל לכדי הסכם, ואילו בנצור טען שהמו"מ לא הבשיל לכדי מערכת חוזית מחייבת.
החברה הציגה מסמך עקרונות שגובש אך לא נחתם, ובו סוכמו גובה השכירות, תקופתה, היקף הביטחונות ומספר החניות. לדבריה, תוקף העקרונות הוא כהסכם כתוב לכל דבר ועניין, וגמירות הדעת של הצדדים ניכרת גם מתוך מכתבו של בנצור, שלאחריו קיבל את החזקה במושכר.
בנצור טען, שמכתבו אינו מהווה קיבול להצעה ולכן אינו משקף הסכמות מגובשות בנושאים המוזכרים בו, מה גם שלדבריו לא נמסרה לידיו החזקה במושכר באותה עת.
השופטת יעל אחימן קבעה, שבין הצדדים התנהלה חליפת מסמכים אינטנסיבית שלכאורה מחזקת את גירסתו של בנצור. "חליפת המכתבים משקפת סוג בלתי שכיח של `דו-שיח` שאינו מבטא קיומו של דיאלוג אמיתי, וכשלעצמו אין בו כדי לגלות מפגש רצונות. ניכר בחילופי המסמכים כי `משקיעים` מעבירה מסרים חד-משמעיים באשר לכוונותיה, בעוד שאלה אינם זוכים להתייחסות ישירה מצידו של בנצור ותגובותיו נראות מנותקות משהו מהדרישות המופנות כלפיו".
ואולם, היא הוסיפה, חליפת המכתבים "אינה יכולה להיבחן במנותק מההתרחשות הדרמטית שהיתה בשטח ונוגעת למסירת החזקה במושכר לבנצור". לדבריה, "קבלת החזקה במושכר אינה יכולה להתפרש אלא כקיבול חד-משמעי של התנאים שהוצגו מצד `משקיעים` עד למועד המסירה. במילים אחרות, קבלת החזקה במושכר מצידו של בנצור לכשעצמה מהווה קיבול מלא ומושלם של תנאי השכירות שהוצגו וזה לא יורשה להתחמק ממשמעותה לצורך חיובו בתנאי השכירות".
היא לא קיבלה את עמדת בנצור, שהכחיש שקיבל בכלל את החזקה במושכר, הגם שעדותו נתמכה בעדות עו"ד מיכל יעקב ממשרדו. "נדרשת מידה לא מועטה של `תעוזה` בהעלאת טענה העומדת בסתירה כה בוטה למסמך בכתב", קבעה השופטת.
המסמך הוא "פרוטוקול במעמד מסירת חזקה", עליו חתמה עו"ד יעקב בשם בנצור, שמעביר את החשבון בעיריה על-שם בנצור. לדברי אחימן, מסמך זה "מגדיר את העברת הרישום על-שם בנצור ומזהה אותו מכאן ולהבא כדייר". היא דחתה "בשתי ידיים" את טענתו, שההסכם נועד להעמידו כשוכר "קש" ראשי במושכר, עם סיומה הרשמי של השכירות של החברה היפנית, משום שלגרסתו אין כל תמיכה במסמכים.
משכך, קבעה, יש לראות בקבלת החזקה במושכר ע"י בנצור כ"קיבול" להצעת החברה, ולכן חייבה אותו בדמי השכירות עבור התקופה וכן בפיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם (אי-תשלום דמי השכירות). בשלב קדם המשפט, אגב, הציעה השופטת ריבה ניב לצדדים להתפשר על פיצוי של 475 אלף שקל, אך הם סירבו.
http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000162290&fid=82 9 |
|